|
ריטלין היא תרופה, שמעלה הרבה שאלות, פחדים והיסוסים.
במקביל היא עשויה לספק פתרונות מהירים לבעיות של קשב וריכוז או של היפראקטיביות.
למי בעצם התרופה מספקת פתרון מהיר? לנוירולוג, למורות, לגננות או לילד?
גם מבחינת כלכלית היא מקלה ומונעת הוצאות מיותרות, כאשר ניתן להמנע מסידרת טיפולים יקרים.
כיום מקובל כי לאחר אבחנה שהילד הוא לקוי למידה ממליצים על ריטלין.
תופעה זאת אפשר להשוות למקרה שבו אדם מתלונן על כאב ראש ולוקח כדור להרגעה.
אם כאב הראש הופך לכרוני, התמונה משתנה ונדרשות בדיקות יותר מורכבות שנועדו לברר מהו הגורם לכאב.
|
|
|
מדוע בנושא של ליקויי למידה אין התייחסות דומה ולא מחפשים את סיבת הקושי, אשר מפריעה לאדם להיות רגוע ומרוכז,
במקום להסתפק בלרשום כדור יחיד, המתאים לכולם?
ובכן, זוהי למעשה השאלה המרכזית:
מהו הגורם, שמוביל להתנהגות היפראקטיבית (בשפה יותר עדינה, תנועתיות-יתר) ולהפרעות בקשב ובריכוז?
מאחר וכמעט כל פעולה שהאדם עושה משלבת עבודה של מספר מערכות גופניות בו זמנית,
חיפוש מוקד הקושי יתמקד במערכות הגוף השונות וביכולת האינטגרטיבית להפעיל מספר מערכות בו-זמנית.
מה קורה לאדם שמערכות גופו לא תקינות או שאינן מתקשרות נכון ביניהן?
כאשר אחת או כמה ממערכות גוף האדם אינן מתפקדות או מתקשרות ביניהן באופן תקין, נוצר בגוף מתח ותסכול רב.
המתח והתסכול מצטברים לאורך כל היום ובעקבות כל משימה בה מפעילים שרירים.
מספר דוגמאות להמחשה:
דוגמא 1: כאשר קיים קושי במוטוריקה העדינה, הילד יחוש מתח שרירי בכל פעולה בה הוא מפעיל את ידיו:
צחצוח שיניים, ציור, גזירה, הדבקה, זריקה ותפיסה של כדור, אחיזת כלי אוכל, רכיסת כפתורים, סגירת רוכסן וכו'.
המתח שמצטבר בגופו בזמן הפעלת ידיו יגרום לתסכול, ישפיע על מצב רוחו,
ועל הדימוי העצמי ועלול לגרום לו להמנע מעשייה של פעולות שונות.
בזמן לימודים בכיתה, הוא יאחז לא נכון את העפרון וישקיע מאמץ רב בכתיבה.
המצב עלול לגרום לילד לפגר אחרי קצב הכיתה. כתוצאה מכל אלו יש פגיעה בביטחונו ובדימויו העצמי.
דוגמא 2: כאשר מערכת שרירי גלגל העיניים מתפקדת בצורה לא תקינה,
והילד איננו שולט בקלות ובמדויק בשרירי העיניים, הוא מתקשה להניע את עיניו באופן רצוני ומודע.
פעולות הקריאה מספר, ממחברת או מהלוח, יהיו קשות מאד. כמו כן עלולים להיפגע התפיסה המרחבית
(מתבטא בתופעות כגון כבדות תנועה והיתקלות בחפצים), הרצון לשחק משחקי כדור,
הרצון לבצע פעילות הדורשת תנועה מהירה ועוד.
דוגמא 3: מערך יציבה לא תקין יכול לגרום לילד קושי בישיבה בכיתה לאורך זמן.
הדבר יכול לגרום לקושי להשתמש נכון בעיניו (עקב זוויות ראש או גוף לא תקינות),
לבעיות בכתיבה (עקב לחץ על עצבי הצוואר) תנועתיות יתר בזמן ישיבה
(עקב לחץ של השרירים על העצבים היוצאים מחוליות הגב התחתון,
המשפיעים ישירות על הרגליים ועל תחושות הנוחות של כלל הגוף) ועוד.
מה קורה לילד שמערכת החושים שלו לא מווסתת?
עודף בקלט החושי - יגרום לבזבוז עצום של משאבים ולכן לחוסר ריכוז.
כשהילד חסר את היכולת לסנן ולדרג לפי החשיבות את התכנים הנקלטים דרך החושים.
המצב גורם להצפה בקליטת נתונים, וכתוצאה מכך לתגובות אוטונומיות
(סחרחורת, בחילה, הזעה מוגברת, דופק לב מואץ כאב ראש או כאב בטן וכו').
המאמץ הנדרש על מנת להתמודד עם ההצפה הוא כה רב, עד שאינו מותיר משאבים רבים ללמידה.
המוח עסוק בלהדוף את הגירויים המפריעים, או בניסיון לארגן את מה שהוא מעוניין להיות ממוקד בו,
ויכולת הריכוז יורדת. עודף בקלט חושי יכול לגרום לקשיים בהימצאות בחברת בני אדם
(חוסר רצון, מסתגר ועוד), בתפיסה המרחבית, בתחושת שהוא שונה מאחרים ועוד.
חסר בקלט החושי – עשוי לגרום להתנהגות היפראקטיבית.
כשילד סובל מחסר בתחושה, הוא יחפש לעצמו גירויים חזקים כדי להרגיש.
גופו ידרוש כל הזמן ליצור גירויים, דבר שיסיט את תשומת ליבו מהלימודים או המטלות הנדרשות.
כמו כן קלט חושי חסר, יכול לגרום לילד או לבוגר להעמיד את עצמו במצבים מסוכנים לאורך חייו.
הדוגמאות הנ"ל ומצבים רבים אחרים, יגרמו לילד סביבת חיים מכבידה.
הילד סוחב איתו ובתוכו את הקשיים לאורך כל היום, ומיום ליום.
יתכן ורק מהמחשבה על משימה מסוימת תגרום לכיווץ אף מבלי נסיון לבצעה.
המסר החשוב הוא: בעיות אלו ניתנות לפתרון. הקושי אינו עונש האמור להעיב עלינו במשך כל החיים.
המפתח הוא חשיבות האיבחון המדוייק. יש להתאים טיפול,
אשר תוכנן במיוחד עבור הילד הספציפי ולהתייחס לסיבה שהביאה אותו להכלל בקטגוריה של "לקוי למידה".
אין להסתפק במרשם תרופתי אחיד לכל ילד מאובחן ובכך לצאת ידי חובה.
|
