גיל - סיבות הפנייה לאבחון ולטיפול:
חוסר ביטחון, אשר מוביל לקשיי עצמאות ולצורך בלהיות תלותי.
גיל חווה טראומות קשות בחייו, גירושין של הוריו ומות האם.
הסבים, הם שמגדלים אותו ואת אחותו.
באבחון הוא גילה התעניינות במה שנעשה. עד אשר מסיבה קטנה אך חשובה בעיניו, הוא שינה את התנהגותו, נסגר וסירב לשתף פעולה.
במהלך הטיפולים הראשונים, כאב קטן ביד היה עבור גיל סיבה מספקת לתקשר ע"י אומללות, עם בכי בקולי קולות.
היה לי ברור שתופעות אלו נגרמו בכוונה.
נשאלת השאלה מדוע גיל מתקשר עם הסביבה דרך האומללות.

באבחון עלו הממצאים הבאים:

• גיל סובל מרגישות יתר למגע (היפר רגישות טקטילית) ומרגישות יתר שמיעתית (היפר רגישות לצלילים).
  רגישות היתר למגע, גורמת לחוסר תחושה תקינה של גבולות הגוף.
  גיל חש את גופו כגדול בהרבה מגבולות העור ולכן כל מי שנמצא קרוב אליו, בתחומי גבולות תחושתו, גיל חווה אותו בתוך גופו ובתוך תודעתו.
  רגישות היתר השמיעתית, גורמת לחוסר יכולת לסנן ולווסת את הצלילים החודרים לאוזנו ולכן הוא מתקשה ביותר להפעיל ריכוז חשיבתי תקין.
  
• לגיל יש קושי ביכולת הבידול של מוטוריקה גסה ועדינה. הוא אינו יכול לתאם ולשלוט בשרירים השונים של המערכת מבלי ששרירים שלא התבקשו לפעול יפעלו אף הם. כמו כן הוא עוצר את נשימתו בזמן התרגול ואינו יכול לשלב יכולת חשיבה עם היכולת המוטורית. גיל תופס עצמו כילד כבד תנועה.

לאחר בדיקות, ברור היה כי גיל לא יכול לקיים תפקוד תקין כאשר מערכות מרכזיות לא הגיעו להבשלה תפקודית.
המוח לא למד עדיין לווסת את מערכת החושים והסכמה המוטורית לא הגיעה להבשלה המאפשרת תפקוד מדויק.
דימוי עצמי והביטחון הנמוך של גיל מושפע באופן ישיר מחוסר יכולתו לתפקד ברמת הפוטנציאל המולד.
לאחר הבדיקות הגופניות, פניתי להשלמת האבחון על ידי בדיקה כירולוגית פסיכו-דיאגנוסטית. האבחון הכירולוגי של כפות הידיים פותח על ידי דר' הולצמן, נבדק וגם נלמד אקדמית באוניברסיטת בר אילן.
הממצאים שאבחנתי בכפות ידיו תאמו להפליא לממצאים הגופניים, מכיוון שבידיים ניתן לצפות במאות נתונים.
אביא בקצרה את הממצאים החשובים להבנת השיקולים לטיפול בגיל.

• לגיל פוטנציאל גופני גבוה עם צורך מולד בתנועה, בקצב ובהבעה גופנית.
• נמצאה מחויבות לתחושת המיוחדות שלו והוא ינסה הרבה על מנת להרגיש שונה ומיוחד.
• גיל הישגי ביותר. הוא בעל יכולת לקחת יוזמות על עצמו עם מוטיבציה גבוהה.
• גיל ילד רגיש ורגשן מאוד, עם נטייה לתגובה רגשית מהירה. הוא מרגיש מאוים ומייד מגיב על האיום בתוקפנות.
• נמצא פחד לאבד שליטה. אין דבר שיכול לאיים עליו יותר מאיבוד השליטה. הוא מאוד כוחני, כאשר הוא מרגיש מנוצח הוא נעלם.
• מדובר בילד מסוגר המסתיר את פנימיותו.
• גיל סובל מחרדת נטישה חזקה. הוא פוחד שאינו מספיק טוב ולכן חושש שיעזבו אותו ברגע שאפשר (כפי שקרה עם הוריו).

סיכום הממצאים:
הישגיות עם צורך במיוחדות יחד עם הפוטנציאל הגופני הגבוה, לא יכולים לבוא לידי ביטוי מול קשיי תפקוד מוטוריים כפי שאובחנו.
הפחד לאבד שליטה וחרדת נטישה, מובילים את גיל לתקשר דרך חולשה ומניפולציות. לכל אדם יש צורך בלהשתייך לדבר או למישהו, גיל בחר לקחת מקום במשפחתו דרך התנהגות של מסכנות מפני שזה יותר קל לו מאשר דרך היופי והיכולת.
החולשה גורמת לו להרגיש חזק ובעל ערך.

מהלך הטיפול:
היה חשוב ביותר שהסבים יבינו את המצב ושישתפו פעולה באופן מלא, כדי שלא להיכנע מול המניפולציות של גיל.
הזדהינו עם הכאב, אך לא איפשרנו לו לוותר מול הקושי.
לאחר שגופו של גיל התחזק, הוא למד להתמודד עם תרגילי כוח הרצון. הוא הפסיק לרחם על עצמו ולתקשר באמצעות החולשה.
הוא למד לבטא את רגשותיו ובעיקר את התסכול וכמו כן לווסת את תגובותיו.

בתום הטיפול, סביו הגישו לי מכתב תודה מרגש מאוד ובו משפט שמסכם את הכל: "בהחלט החזרת לנו ולו את האור שכבה, את הסבלנות שאבדה ושמחת החיים. גיל שב להיות ילד מאושר, סבלני ומאופק תודות לטיפולים החשובים לבניית האישיות, שהתפוררה מעט בנסיבות החיים".