כאשר ריכוזו בדם יורד בהדרגה, הריטלין מתחיל פתאום להמריץ את הילד.
זה עלול לגרום לו להתנהגות פסיכוטית בלתי נשלטת, לעיתים עד כדי כעסים, אלימות, דיבור ללא הפסקה,
חוסר יכולת לשלוט בעצמו וכו' – שוב, כך מפרט עלון התרופה.
ריטלין בשחרור ממושך, כגון 'קונצרטה', מאפשר ריכוז גבוה בדם למשך שעות רבות כדי שהילד יישאר מרוסן רוב שעות היום ולא יומרץ.
כמובן שאז כמות הסם שהוא מקבל גדולה יותר, ולכן הסיכונים גדולים יותר.
במקרה כזה הוא מתחיל להיות מומרץ רק בלילה (כי הריכוז בדם יורד) ואז איכות השינה שלו נפגמת מאד.
כאשר מפסיקים לתת ריטלין, אפילו ליום אחד, הסם מופרש מרקמות השומן אל הדם,
ועלול לגרום להמרצה משמעותית של הילד. זו הסיבה לכך שמורים רבים מזהים מיד מתי הילד שכח לקחת ריטלין.
הוא פשוט הופך לבלתי נשלט. ההורים נבהלים מהשינוי וכך הם משתכנעים שהילד באמת לקוי.
לאחרונה נוספה אזהרה חדשה לעלון הריטלין שמדברת על מקרי מוות שדווחו במקרים בהם סבל הילד ממום לא ידוע בשריר הלב.
ריטלין הוא סם ממריץ. הוא יוצר רושם ש'הכל מצויין', וכך לעיתים קרובות משלה את כולם שלא צריך כל עזרה נוספת.
כאשר מפסיקים אותו, נבהלים לגלות ששום דבר לא השתפר ולכן ממשיכים וממשיכים מבלי לפספס שום יום לימודים.
במקרים רבים למשך שנים רבות.
הפסיכיאטרים לא יודעים לטפל בסיבות לבעיה, אלא רק משתיקים אותה באמצעות סם.
אז מה עושים?
הורים, לטובת ילדכם, אל תכנעו ללחץ. חישבו מה יהיה בעוד מספר שנים. הילד לא יוכל לתפקד ללא ריטלין,
המינונים ילכו ויעלו ובנוסף יצטרך להתמודד עם תופעות הלוואי המצטברות! תופעות לוואי נוספות הן:
אבדן תיאבון, דיכאון, רעידות, הזעה מוגברת, דופק מואץ, בעיות שינה והתכווצויות שרירים בלתי רצוניות ("טיקים").
אבדן תיאבון וחוסר שינה אצל ילדים מהווים מכשול גדול להתפתחות תקינה של הגוף והמוח! בנוסף,
אין יודעים כיום כיצד משפיע הריטלין על תאי המוח בשימוש ממושך של שנים.
שני מחקרים חדשים שנעשו בארה"ב מצביעים על כך ששימוש ממושך פוגם בכלי הדם ובלב ואף עשוי להוביל למוות.
לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז (והיפראקטיביות) סימפטומים משותפים וקבועים,
אך חומרת הסימפטומים משתנה מילד לילד. כמו כן, לכל ילד בעיות נלוות המאפיינות אותו באופן ייחודי כגון:
בעיות התנהגות, קשיים רגשיים, עצבנות, בכי, פגיעות, רצון מוגזם לתשומת לב, עקשנות, שתלטנות,
חוסר בטחון או ביישנות - כל ילד בהתאם לאופיו וקשייו.
ריטלין מדכאה את הסימפטומים שהגוף מבטא.
היכולת ללמוד וליצור חיים מלאים ואיכותיים טמונה בגופנו. ההנחה הבסיסית היא,
שהתשתיות ללמידה ולעשייה מצויות במערכות הגוף. כשהמערכות הגופניות אינן תקינות או אינן בשלות מספיק,
ייגרמו קשיים שונים בביצוע מטלות לימודיות, בתפקוד יומיומי, ביכולת ריכוז,
בשליטה בעוצמת ביטויי הרגש וביכולת יצירה חופשית לכן הגישה הטיפולית מתמקדת בגוף.
טיפול נקודתי כריטלין יוצר תלות בעזרים חיצוניים ואינו מאפשר ריפוי.
ברגע שנפסיק לתתו, המצב יחזור לקדמותו ואף יחמיר.
- חזרה לרשימת המאמרים -
